החלטה בתיק בש"א 174/08

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק עב (חי') 4585/04 ובתיק עב (חי') 4586/04 (מותב בראשות כב' השופטת מהא סמיר-עמאר ונציגת הציבור לורנס עאסי). פסק הדין ניתן ביום 14.1.08.

2.      ביום 28.2.08 הגיע ב"כ המבקש להגיש הודעת ערעור על פסק הדין. במערכת המנ"ת-נט לא הופיע האישור בדבר מסירת פסק הדין לידי ב"כ המבקש ולכן התבקש האחרון להגיש בנוסף להודעת הערעור גם בקשה להארכת מועד.

3.      הרקע לבקשה, כפי שעולה מהמסמכים שבפני:

3.1.   המשיבים הגישו תביעה נגד המבקש, קבלן לציפוי שיש, לתשלום שכר עבודה. בכתב התביעה טענו המשיבים כי שררו בינם לבין המבקש יחסי עובד ומעביד בתקופה שמיום 23.5.04 ועד ליום 19.7.04, שבמהלכה עבדו במשך 36 ימים בעבודות ציפוי אבן. המבקש חלק על הטענה כי שררו בינו לבין המשיבים יחסי עובד ומעביד.

3.2.   בית הדין קמא קיבל את התביעה וקבע כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד בהעדיפו את גרסת המשיבים על פני גרסת המבקש. משכך חויב המבקש בתשלום שכר עבודה, דמי נסיעה והוצאות משפט למשיבים.

4.      נימוקי הבקשה, שהוגשה במזכירות בית הדין בכתב ידו של בא כוח המבקש, הם:

4.1.   עקב פירוק שותפות של בא כוח המבקש ומעברו למשרד אחר נוצר אי סדר בכל הקשור למעקב אחר הגשת כתבי בי דין לבית המשפט השונים ובכלל כך ערעור זה. רק כשהגיע ב"כ המבקש למזכירות בית הדין כדי להגיש את הודעת הערעור התגלתה לו הטעות. הבקשה להארכת מועד הוכנה בכתב יד באותו מעמד.

4.2.    הערעור לא הוגש במועד מחמת טעות שבתום לב.

4.3.   סיכויי הערעור גבוהים.

5.      המשיבים התנגדו לבקשה, ביום 18.3.08, מנימוקים אלה:

5.1.   בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת ערעור מטעמים מיוחדים שירשמו . כמו כן, טעם מיוחד יכול שיפוג אם לא התבקשה הארכת מועד תוך זמן סביר לאחר שהוסרה הסיבה שמנעה ממנו לפעול . אחד השיקולים שעל בית הדין לשקול הוא אינטרס הסופיות של בעל הדין האחר .

5.2.   כמו כן, על בית הדין להביא בחשבון את סיכויי הערעור . במקרה הנדון, סיכויי הערעור קלושים, כיוון שהוא מכוון כנגד הממצאים העובדתיים הנוגעים לנסיבות עבודת המשיבים שנקבעו ע"י בית הדין קמא.

5.3.   אם היה בכוונת המבקשים לערער על פסק הדין היה עליהם להגיש את הערעור במועד או להגיש בקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע להגשת הערעור.

5.4.   טענת ב"כ המבקשים בדבר מעבר למשרד אחר ופירוק השותפות, לא רק שאינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד אלא גם אינה נכונה. הודעת הערעור הוגשה ע"י אותם עורכי דין שייצגו את המבקש בערכאה קמא והמען שצוין בכתב ההגנה הוא אותו המען המצוין בהודעת הערעור.

5.5.   בתי הדין נטו להאריך מועד כאשר הנסיבות לאיחור לא היו בשליטת המבקש , דבר שאינו מתקיים במקרה דנן.

6.      בתשובת המבקש, מיום 7.4.08, הוסף:

6.1.   הבקשה הוגשה בבית הדין הארצי בכתב ידו של ב"כ המבקש מיד כשנודע לו כי חלף המועד להגשת הערעור על מנת למנוע עיכוב נוסף. משהוגשה הבקשה בבית הדין לא צורף תצהיר המאשר את פירוק השותפות. שותפו של ב"כ המבקש, עו"ד עתאמנה, הוא זה שייצג את המבקש בבית הדין קמא ולכן פסק הדין הגיע לידיו. עקב פירוק השותפות הוחזר פסק הדין לידי בא כוח המבקש בהליך זה, אשר סבר לתומו כי באותו יום התקבל פסק הדין, דבר שהסתבר כטעות.

6.2.   אמנם, טעות של בעל דין אינה מצדיקה הארכת מועד אך משהראה המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים יש לייחס לעובדה זו חשיבות ולהאריך את המועד.

6.3.   ב"כ המבקש לא פעל מתוך זלזול ו/או אדישות והאיחור בהגשת הערעור נבע מטעות ומנסיבות שלא הייתה לו שליטה עליהן.